- סעיף 30(א)(8)(א) לחוק מע"מ קובע שיעור אפס על לינה של תייר בבית מלון. השאלה מי תייר ומהו בית מלון נקבעת בחוק ולא לפי תחושה.
- החוק מגדיר בית מלון כלרבות פנסיון בית מרגוע בית אירוח או כיוצא באלה שבו מלינים בדרך כלל בתמורה לפחות חמישה אנשים.
- תקנה 12(א) דורשת מבית העסק להחזיק שם של התייר מען קבוע ומספר דרכון וגם חשבונית שמפרטת את השירות.
- תקנה 12ב מוסיפה שירותים אגב לינה כמו מזון בריכה וכביסה בתנאי שכל שירות מצוין בחשבונית בנפרד ולצידו מחירו.
- שיעור המע"מ היום הוא 18%. הזכאות נשמרת או נופלת לפי התיעוד שנאסף בצ'ק אין ולא לפי מה שנזכרתם בסוף השנה.
משפחה מלונדון שוכרת וילה בגליל לשבוע. הם מגיעים עם דרכון בריטי ומשלמים בכרטיס אשראי זר. בסוף השהות הם מבקשים חשבונית. רוב המארחים בישראל מוציאים חשבונית עם מע"מ מלא וממשיכים הלאה. חלק מהמקרים האלה זכאים למע"מ בשיעור אפס. ההבדל בין השניים הוא לא ויכוח על מחיר. הוא תיק ראיות שנאסף בצ'ק אין ולא נבנה בדיעבד.
הפוסט הזה עובר על מה שהחוק והתקנות באמת אומרים. מי נחשב תייר. מתי נכס אירוח נכנס להגדרה של בית מלון. אילו פרטים בית העסק חייב להחזיק. ומה נכנס לשיעור אפס מלבד הלילה עצמו.
מי נחשב תייר בעיני חוק מע"מ
תייר הוא לא מי שמדבר אנגלית. סעיף 1 לחוק מס ערך מוסף מגדיר תייר כיחיד השוהה בישראל על פי אשרה ורישיון לישיבת מעבר או לישיבת ביקור לפי פסקאות (1) או (2) של סעיף 2(א) לחוק הכניסה לישראל. שימו לב למה שההגדרה בודקת. היא בודקת את מעמד השהייה בישראל. לא את הדרכון שהאורח שולף ולא את השפה שבה הוא כותב לכם.
לאותה הגדרה יש חריג מפורש. מי ששוהה בישראל על פי אשרה לישיבת ביקור כדי לעבוד זמנית בשכר אינו תייר. יש גם סייג נוסף בסעיף 1א(א)(4) לחוק שקובע שלא יראו תושב אזור או תושב שטחי עזה ויריחו כתייר.
- אורח שנכנס באשרת ביקור ובא לטייל נכנס להגדרה.
- מי שנכנס כדי לעבוד זמנית בשכר יצא ממנה במפורש.
- המבחן הוא מעמד השהייה בישראל ולא הדרכון או השפה.
השאלה השנייה היא בכלל לא על האורח אלא על הנכס
הזכאות לא נובעת מכך שהאורח תייר. סעיף 30(א)(8)(א) לחוק מדבר על לינה של תייר בבית מלון ועל שירותים נוספים שקבע שר האוצר הניתנים אגב לינה כאמור. כלומר צריך גם תייר וגם בית מלון. כאן רוב המארחים מניחים שהם מחוץ למשחק. ההנחה הזו לא בהכרח נכונה.
ההגדרה בחוק היא מרחיבה. בית מלון לרבות פנסיון בית מרגוע בית אירוח או כיוצא באלה שבו מלינים בדרך כלל בתמורה לפחות חמישה אנשים. המילה לרבות פותחת את הרשימה. הסימנים שהחוק מחפש הם לינה בתמורה שנעשית דרך קבע ובקנה מידה של חמישה אנשים לפחות. הרבה וילות נופש עונות על התיאור הזה בכל סוף שבוע בקיץ.
יש עוד רמז בחוק עצמו. סעיף 31(1) פוטר ממס השכרה למגורים לתקופה שאינה עולה על 25 שנים אבל מוציא במפורש השכרה לשם אירוח בבית מלון. החוק מפריד בין השכרת דירה לדייר לבין אירוח. אירוח נופש יושב בצד השני של הקו הזה. אותה הפרדה בדיוק מופיעה במיסוי ההכנסה מהפעילות.
ארבעה פריטים שהתקנה דורשת שיהיו בידיכם
כאן נמצא הלב של העניין. תקנה 12(א) לתקנות מס ערך מוסף קובעת ששיעור אפס לפי סעיף 30(א)(8) מותנה בכך שיוכח להנחת דעתו של המנהל שהתקיימו כל התנאים. ההדגשה היא על המילה יוכח. הנטל הוא על בית העסק. לא על האורח.
- מחיר העסקה נרשם בספרי החשבונות לרבות דרך התשלום והמטבע שבו שולמה.
- בידי העוסק הסכם או מסמך אחר בכתב המאשר את פרטי העסקה.
- רישום של שם התייר מענו הקבוע ומספר דרכונו.
- חשבונית שהוצאה לתייר ומפרטת את השירות שניתן לו.
הפריט שנופל הכי הרבה הוא המען הקבוע. זו כתובת המגורים של האורח בחו"ל. לא הכתובת של הוילה שבה הוא ישן. אף שלב אחר בתהליך ההזמנה לא מבקש אותה ולכן היא פשוט לא נאספת. מארח שאסף שם ומספר דרכון בלבד מחזיק תיק חסר.
הפריט השני שנופל הוא החשבונית שמפרטת את השירות. חשבונית שכתוב בה אירוח וסכום עגול לא מפרטת. התקנה מבקשת שיהיה כתוב מה בדיוק נמכר.
מה עוד נכנס לשיעור אפס מלבד הלילה
תקנה 12ב מונה את השירותים הנוספים אגב לינה לעניין סעיף 30(א)(8)(א). זו רשימה סגורה ולא כלל כללי. אלה הפריטים שמופיעים בה.
- אספקת מזון ומשקאות
- שימוש בבריכת שחיה ושימושים נלווים
- שירותי כביסה
- השכרת מכשיר טלוויזיה לשימוש בחדרו של התייר
- שימוש במתקן סאונה ושירותים נלווים
- שימוש בטלפון בטלקס ובפקסימיליה
- שימוש במתקני ספורט ובריאות
- תרגום מסמכים ניסוח מכתבים ועבודות הדפסה ושירותי משרד אחרים
לרשימה נלווים שני תנאים ושניהם מעשיים. השירות ניתן לתייר במקום שבו הוא לן ומטעם אותו מקום. ובחשבונית שמוצאת לתייר מצוין בנפרד כל שירות כזה ולצידו מחירו. המשמעות ברורה. חבילה שכתוב עליה הכל כלול בשורה אחת שוברת את התנאי. פירוט של לינה בריכה וארוחות בשורות נפרדות שומר עליו.
המטבע שבו שולם כבר לא התנאי
הרבה מארחים זוכרים כלל ישן שלפיו תייר חייב לשלם במטבע חוץ. תקנה 12 כפי שהיא היום מונה את התנאים שמנינו למעלה ואינה מציבה תנאי כזה. גם ההגדרה של תשלום במטבע חוץ וגם תקנת משנה (ג) מופיעות בנוסח כנמחקות. מה שכן נדרש הוא לרשום בספרים את דרך התשלום ואת המטבע שבו שולמה העסקה. לרשום ולא להתנות.
זו דוגמה טובה למה כדאי לקרוא את הנוסח העדכני במקום להסתמך על מה שמישהו אמר בפורום לפני עשור. את היישום בפועל תסגרו עם רואה החשבון שלכם.
איפה זה נשבר בפועל. בצ'ק אין
שימו לב מה משותף לארבעת הפריטים. כולם נאספים מהאורח. כולם נאספים לפני שהוא עולה על המטוס. אחרי שהוא טס הביתה אין לכם דרך לבקש מען קבוע ומספר דרכון וגם אין סיבה שהוא יענה. לכן הזכאות למע"מ בשיעור אפס נקבעת בעשר הדקות של הקבלה ולא ברבעון שאחריהן.
לזה מתלווה חסם שקוף. אורח שלא קורא עברית לא ימלא טופס בעברית. חוזה בעברית לא נחתם על ידי מי שלא מבין אותו. טופס שמבקש תעודת זהות לא מתאים למי שמחזיק דרכון. ברוב המקרים המארח מוותר על התיעוד לא בגלל החוק אלא בגלל שהטופס שלו לא מדבר עם האורח.
- שלחו לאורח לפני ההגעה קישור בשפה שלו שמבקש שם מלא כתובת מגורים קבועה ומספר דרכון.
- תנו לו לחתום על החוזה עם מספר דרכון במקום תעודת זהות.
- בדקו בקבלה את הדרכון ואת האשרה מול מה שהוא הזין.
- שמרו את הרישום ואת מועד האישור לצד ההזמנה עצמה.
- הוציאו חשבונית שמפרטת את הלינה ואת כל שירות נוסף בשורה נפרדת עם מחיר.
שלוש טעויות שחוזרות אצל מארחים
כל שלוש הטעויות האלה נובעות מאותו מקום. מארח שמנחש מה החוק דורש במקום לקרוא מה הוא דורש.
- להסיק מהשפה. אורח שכותב באנגלית הוא לא בהכרח תייר והחוק בודק את מעמד השהייה שלו בישראל.
- להוציא חשבונית עם שורה אחת. התקנה מבקשת פירוט של השירות ולעניין שירותים אגב לינה גם מחיר לצד כל שירות.
- לאסוף את הפרטים אחרי הצ'ק אאוט. אורח שכבר טס לא ימסור לכם מען קבוע ומספר דרכון ואין לכם דרך לחייב אותו.
יש גם טעות רביעית שקטה יותר. מארח שמחליט לבד שהנכס שלו אינו בית מלון ולכן אין לו מה לבדוק. ההגדרה בחוק רחבה ממה שנשמע והשאלה שווה שיחה אחת עם רואה החשבון.
כמה זה שווה
שיעור המס על עסקה בישראל היום הוא 18% לפי צו מס ערך מוסף. על שבוע אירוח שנמכר ב-10,000 ₪ כולל מע"מ רכיב המס הוא בערך 1,525 ₪. זה הסכום שעומד על הפרק בעסקה אחת. מארח שמארח משפחות מחו"ל לאורך הקיץ מדבר על סדר גודל אחר לגמרי.
יש כאן גם צד שיווקי. מארח שיודע לתעד נכון יכול להציג לתייר מחיר שאין בו רכיב מע"מ. אותה וילה עם אותו לילה נראית זולה יותר לאורח מלונדון בלי שהמארח ויתר על שקל מההכנסה נטו שלו. זה יתרון שנשען על תהליך ולא על הנחה.
מה זה אומר על המערכת שאתם עובדים איתה
הדרישות שקראנו הן דרישות תפעוליות לפני שהן חשבונאיות. צריך טופס שהאורח מבין. צריך שדה למען קבוע ולמספר דרכון. צריך חוזה שמקבל דרכון. צריך שהמידע יישב על ההזמנה ולא בצילום מסך בטלפון. וצריך חשבונית שמפרטת שורות ולא סכום אחד.
ב-VillaOps פורטל האורח החוזה טופס ההזמנה וההודעות עוברים לאנגלית לפי השפה של האורח. תייר חותם עם מספר דרכון במקום תעודת זהות ומזין את מענו הקבוע. השם המען ומספר הדרכון נשמרים על ההזמנה כפי שהתקנה דורשת מבית העסק להחזיק. המערכת בעברית לצוות ובאנגלית לאורח באותו הזמן. אפשר להתנסות בחינם בלי כרטיס אשראי.
שאלות נפוצות
מי נחשב תייר לעניין מע"מ בשיעור אפס?
חוק מס ערך מוסף מגדיר תייר כיחיד השוהה בישראל על פי אשרה ורישיון לישיבת מעבר או לישיבת ביקור לפי פסקאות (1) או (2) של סעיף 2(א) לחוק הכניסה לישראל. ההגדרה מוציאה מי ששוהה בישראל על פי אשרה לישיבת ביקור כדי לעבוד זמנית בשכר. סעיף 1א(א)(4) מוסיף שלא יראו תושב אזור או תושב שטחי עזה ויריחו כתייר.
האם וילת נופש או צימר נחשבים בית מלון לעניין החוק?
ההגדרה בחוק היא מרחיבה. בית מלון לרבות פנסיון בית מרגוע בית אירוח או כיוצא באלה שבו מלינים בדרך כלל בתמורה לפחות חמישה אנשים. נכס אירוח שמלינים בו דרך קבע בתמורה יכול להיכנס לגדר הזה. הסיווג בפועל נקבע מול רואה חשבון ורשות המסים ולא לפי פרשנות עצמית.
אילו מסמכים צריך להחזיק כדי להחיל שיעור אפס על לינה של תייר?
תקנה 12(א) מחייבת שנרשמו בספרי החשבונות מחיר העסקה לרבות דרך התשלום והמטבע שבו שולמה ושבידי העוסק הסכם או מסמך אחר בכתב המאשר את פרטי העסקה. לעניין לינה של תייר נדרש גם רישום של שם התייר מענו הקבוע ומספר דרכונו וגם חשבונית שמפרטת את השירות שניתן לו.
מה זה המען הקבוע שהתקנה מבקשת?
זו כתובת המגורים של האורח מחוץ לישראל ולא הכתובת של הנכס שבו הוא ישן. זה הפריט שנשכח הכי הרבה כי הוא לא נדרש לשום דבר אחר בתהליך ההזמנה. בלעדיו התיק חסר.
האם התייר חייב לשלם במטבע חוץ כדי לקבל שיעור אפס?
תקנה 12 כפי שהיא היום מונה את התנאים ואינה מציבה תנאי של תשלום במטבע חוץ. ההגדרה של תשלום במטבע חוץ ותקנת משנה (ג) מופיעות בנוסח כנמחקות. מה שנדרש הוא שהמטבע שבו שולמה העסקה יירשם בספרי החשבונות. את היישום כדאי לוודא מול רואה החשבון.
האם ארוחת בוקר ובריכה נכנסות לשיעור אפס יחד עם הלינה?
תקנה 12ב קובעת רשימה של שירותים נוספים אגב לינה ובהם אספקת מזון ומשקאות שימוש בבריכת שחיה שירותי כביסה סאונה מתקני ספורט ובריאות ושימוש בטלפון. התנאי הוא שהשירות ניתן לתייר במקום שבו הוא לן ושכל שירות מצוין בחשבונית בנפרד ולצידו מחירו.